מזרח אסיה

Magical Hội An – הויאן הקסומה

הויאן, או "עיירת החייטים" כפי שהיא מכונה בפי המטיילים, היא עיר קטנה הממוקמת ברצועת החוף המרכזית של ויאטנם וידועה, בין היתר, בעיר העתיקה שלה, העמוסה צבעים, סגנונות ארכיטקטוניים ונקודות היסטוריות מעניינות.

הגענו להויאן הגשומה בצהרי יום חמישי לגשם זלעפות, וישר עשינו צ'ק אין במלון מקסים, מרחק 4 דקות הליכה ממרכז העיר והאגם, Travel Lodge. המלון נחשב ליקר: 800,000 דונג ללילה, אבל שווה כל דונג; המיקום, כאמור, מושלם. במלון יש בריכה פנימית וארוחת בוקר מצויינת עם פירות, ירקות, חביתה, אורז, בייקון, סלט פפאיה, פנקייקים, אננס (אננס!), באגט, קרואסונים, קורנפלקס עם חלב ועוד המון פינוקים.

כתובת: 126 Nguyen Troung To Street, Hoi An.

ביום הראשון בעיקר הסתובבנו לאורך האגם, אכלנו אוכל טעים (במסעדת Green Mango המומלצת!). בהויאן שתיתי לראשונה Egg Coffee (ואהבתי! אל תפספסו!) באחד משני בתי קפה מומלצים מאד בהויאן:

1. Hoi An Roastery

2. CocoBox

את היום חתמנו ב- Pub Crawl לילי קטלני, שיוצא מהטרייבי (ארחיב בהמשך) ועובר בברים על גדות הנהר, החל מ"מיסטר בין"  (הזייה. זה בר שהנושא שלו הוא מיסטר בין המיתולוגי, מלא בתמונות שלו ולפעמים מוקרנים גם סרטונים. אין לי איך להסביר את זה) ועד ל- Tiger-Tiger, חלקו הראשון בר והשני, כ- 100 מטרים משם, מסיבה. ערבבנו הרבה שתייה, כל מיניי צ'ייסרים בצבעים מוזרים ובירות מקומיות, והיה שמח.

ביום השני התעוררתי עם פרפרים בבטן, כי באותו הערב התקיים ה- Lantern Festival (או בשמו העממי Full moon Festival) – בו הויאטנמים חוגגים את הירח המלא ושולחים נרות על פני המים. חוויה קסומה, אך אלו גם הימים העמוסים ביותר בחודש מבחינת תיירים ומקומיים שמנסים למכור לכם דברים שאינכם צריכים, כמו שיט של 10 דקות על האגם במחיר מופקע.

יש לציין שלא עמדנו בפיתוי, ובעבור חופן דונגים עמוס- שטנו בין הנרות על מי האגם השחורים. אחת החוויות הרומנטיות והמעניינות. רק כך, בלב האגם, כשהייתי מוקפת חושך ונרות שאורם מאיר בבהירות עמומה, נדמו לרגע כל קולות הרקע והבנתי עד כמה אני רחוקה מהבית.
הוי אן: המלצות מה עושים בווייטנאם הוי אן בווייטנאם

אחרי יום של קניות ומדידות (חברתי-אהובתי לורה תפרה שם כמה בגדים ממש מהממים. אחרים תפרו תיקים וסנדלים, יש מקומות איכותיים מאד, כדאי ללכת על המלצות מאנשים שניסו ואהבו), הגיע סוף-סוף הערב. בשעת השקיעה התייצבנו באיזור האגם וצפינו בקסם.

נכון, היו מלאנתלפים תיירים שהפרו את השלווה הקסומה של הויאן לכמה שעות, ונכון – כל ויאטנמי שני ניסה למכור לנו נרות, אבל החוויה עדיין מומלצת. כל האיזור חשוך והאורות היחידים מגיעים מהנרות המושטים על האגם, ומנורות ה- Lantern הצבעוניות. יש תחושה של מסתורין ואירוע מיוחד, שרק מי שהיה בו יבין את סוד קסמו.

למחרת עברנו ל- Tribee Hostel – ה-מקום להיות בו בהויאן, אם רוצים את חוויית התרמילאות עם אנשים מרחבי העולם. ההוסטל מציע פעילויות כל ערב (סדנת Spring-Rolls, ערבי בירה, סדנאות בישול ו- Pub Crawl), אופניים לטובת רכיבה לחוף וגם מטבח מאובזר, למשוגעים שמעזים לוותר על חמש ארוחות ביום בחוץ, במסעדות הכי טובות בעולם 🙂

כתובת: 103 Ba Trieu, Hoi-An.

יצאנו לסדנת בישול מהממת של

Eco Cooking Tour

והיה מושלם!

היינו קבוצה של 8 אנשים. האיסוף הוא מההוסטל בשעה 08:20, לטובת נסיעה לשוק המקומי וקניית המצרכים. משם נוסעים ל- Eco Village ולאי עליו מבשלים מגיעים על סירות Coconut – כה מגניב!!!
Eco Village סירות Coconut בוויאטנם

אהבתי את המבנה של הקורס- המדריכה הסבירה על כל מנה והמרכיבים, הכינה מולנו את המנה, תוך הסבר על כמויות ואופן ההכנה, ולאחר מכן כל אחד הכין את המנה בעמדה שלו, כאשר המדריכה מלווה ועוזרת למי שצריך.

Eco Cooking Tour בוויאטנם

נהנינו מכל שנייה- הלוקיישן מקסים, האוכל מעולה, דגנו דגים באגם, התוודענו לשיטות בישול ויאטנמיות עתיקות, מסורתיות ומודרניות וכמובן קבלנו ספר מתכונים.

את ארוחת הערב אכלנו במסעדה הכי טובה בעולם- Vy's Market Restaurant. אני מפצירה בכם, קוראיי היקרים, שלא לעזוב את הויאן לפני שאכלתם שם ועשיתם סיבוב בתוך המסעדה עצמה. הייתי מוסיפה תמונות, אבל אני לא רוצה להרוס את ההפתעה. 5 כוכבי יפעת, אל תפספסו!

למחרת לקחנו אופניים מהמלון ורכבנו לחוף. הדרך לשם הייתה ממש יפה; מרחבים ירוקים עצומים, פרות רגועות שמשתלבות בנוף, חסידות יפהפיות על רקע הירוק, מעבר על גשר מעל נהר רגוע, ובו סירות ודייגים.

בחוף אפשר לשבת באחת המסעדות או על החל עצמו. זה לא החוף הכי יפה שראיתי (וגם לא ב- Top 20), אבל חביב שם וגם היינו די לבד. זה היה מבחינתי זמן טוב לקרוא ספר ולכתוב ביומן, ממנו אני משחזרת את כל פרטי הטיול הנפלא הזה.

לפנות ערב הלכנו לקורס בישול נוסף (ומדהים!) אצל בחורה בשם Thuy.

שעות: 18:00-20:00

עלות: 310,000 דונג למשתתף
Cooking Class with THUY Thuy

הכנו 4 מנות נפלאות:

1. סלט פפאיה

2. Cau Lau

3. Vietnamese Pancake

4. שרימפ-קארי (אפשר להחליף בעוף או טופו) – המנה הכי טעימה שאכלתי בחיים.

ולקינוח – פנקייק בננה אלוהי שלא הכנו בעצמנו, אבל היה מעולה!

ממליצה בחום!

חפשו: Cooking Class with THUY.

בערב יצאנו לשתות והלכנו גם לבר לא מוכר בשם New Old Bar (יחסית רחוק מכל שאר הברים) והיה כייף! היינו שם אנחנו, כמה ויאטנמים חמודים, פיליפיני חביב שגר בהויאן כבר כמה שנים וכמה בריטים שיכורים וסמוקי לחיים.

בסביבות השעה 03:00 נשארנו שם לבד, הפיליפיני, לורה שלי ואני. לקחתי את ידה בידי ושוטטנו לאורך הנהר.

ישבנו על איזו סירה עד הזריחה ואז עברנו לצד השני של האגם, שם קרה דבר מוזר:

חבורה של כ- 10 נשים נפגשו על שפת האגם ועשו מעין יוגה מוזרה עם מקלות של מטאטא וברקע קול של גבר (שבוקע מרדיו) שמדריך אותן.

זה היה קורע וגם ממש חמוד!

התעמלות הבוקר הזו נמשכה כשעה, ובסופה השמש כבר זרחה במלואה ובישרה על יום חדש נוסף בעיירה הקסומה שבשלב הזה כבר התאהבתי בה עד עמקי נשמתי.

דעה מוזרה על ויאטנמים וחוף הים:

במהלך היום לא ראינו שם ולו ויאטנמי אחד. זה היה קצת מוזר, אבל בסדר.

באותו לילה לבן, הילה חברתי ישבה עם חבר בחוף, וגילתה מה הקטע: הם מגיעים לחוף בארבע וחצי לפנות בוקר, ונהנים מרחצה ללא שמש (לא רוצים להשתזף)- ואפילו יש מציל!

Whaaaaaaaaaat?

מוזמנים לחקור את העניין בעצמכם.

למחרת אכלנו ארוחת בוקר ב- Hoi An Roastery האהוב והמוכר ואז הלכנו עוד שני צעדים לעיר העתיקה וקנינו כרטיס שמאפשר כניסה לאתרים ההיסטוריים בהויאן.

התחלנו ב- Assembly Halls, משם עלינו על ה- Japanese Covered Bridge שמוביל לרחוב קטן ויפה שקנינו בו כמה שמלות ושטויות.
Assembly Halls Japanese Covered Bridge

אכלנו ארוחת צהריים ב"באן מי" והיה כל-כך טעים שהזמנתי עוד מנה (בואו נבין רגע את המשמעות- אכלתי שני באגטים שלמים מלאים בכל טוב ויאטנמי. שניים!).

משם המשכנו לגולת הכותרת של היום הזה- ביקור בבית התה Reaching Out, שגם מיוחד בשל העיצוב האינטימי והמוקפד שלו וגם ידוע בכך שכל העובדים בו חירשים. האווירה ממש נעימה ויש משהו רגוע, כמעט נטול חושים מלבד חוש הטעם.

התפריט נראה ככה:

צריך פשוט לסמן את מה שרוצים. אנחנו (כמובן) לקחנו את כל סוגי התה וכל העוגיות.

חתמנו את היום הזה, והביקור המושלם בהויאן בשקיעה עוצרת נשימה ולקחנו טיסה להאנוי.

בפרק הבא: נין בין והאנוי!

מאמרים נוספים בנושא

ויאטנם – סאפה והטיפוס על הר פאנסיפאן

Ifat

Phong Nha – לא רק מערות

Ifat

האי יקושימה ביפן

Ifat

2 תגובות

מאור קורן פברואר 18, 2020 at 3:40 pm

איזה קסם של מקום!
יופי של כתבה ותמונות מקצועיות ומרהיבות!

Reply
חן בן אלי אפריל 18, 2020 at 6:02 pm

איזו חוויה מדהימה!
לגמרי המקום האהוב עלייי בויאטנם והראשון שאני רוצה לחזור אליו.
יופי של המלצות!!!

Reply

Leave a Comment