העולם הוא מגרש המשחקים הכי מרגש, עשיר ויפהפה שיש.
בגיל חודשיים ההורים לקחו אותי לחרמון. תינוקת קטנטנה שמציצה החוצה מתוך המעיל של אבא. עד היום מספרים על העיניים הגדולות, המבט המשתאה, הצימאון לנוף ולטבע.
מאז ועד היום הרעב רק התגבר, אני מטיילת עם הרגליים, הלב והבטן, מתעדת את החוויות שלי ומנסה לספר את הסיפור הייחודי של כל מקום אותו אני חווה ומרגישה.
מוזמנים להצטרף, לשאול שאלות, להגיב ולתת המלצה ליעד הבא.