טיסה בכדור פורח בשמי קפדוקיה

נתקלתי ביעד הקסום ששמו קפדוקיה לפני כשלוש שנים, במקרה, באינסטגרם כמובן.
לא האמנתי למראה עיניי.
ארץ שנראית שלקוחה היישר מאגדה, עם סלעים מזדקרים בצורות מיוחדות, עמקים של טבע, שמיים כחולים וגולת הכותרת- המון כדורים פורחים.
חשדתי שמדובר בסצנה מסרט, או חלום, אז חקרתי על המקום. סרטוני הוידאו הוכיחו לי שהמקום אכן קיים, ושהזיית הכדורים הפורחים היא אמיתית.
בי נשבעתי- אני עוד אגיע לשם, ואגשים את החלום לטוס בכדור פורח, ולא סתם, אלא במקום הכי יפה בעולם.
השנים חלפו והחלום נשאר, עד שהגיעה ההזדמנות- טורקיה פתוחה לתיירים, ללא צורך בבדיקת קורונה. כל אתרי התיירות ריקים מאי פעם, המחירים נחתכו בהתאם, מזג האוויר מצויין, קפדוקיה- היר איי קאם!!!

כבר בנתב"ג- סף ההתרגשות שלי היה בשמיים.
חודשים ארוכים שלא טסתי. המקום ריק, אבל הזיכרונות מציפים ועולים, קולות הכרוז, ריח הקפה מהדוכן היחיד שנותר פתוח. הדיוטי-פרי סגור, אבל הלב מתחיל להפתח.
טיסה קצרה, כמעט ריקה, ואני באיסטנבול.
בשדה התעופה החדש, הכל נוצץ, הרגע יצא מהניילונים. מקום עצום, החנויות פתוחות. תחושה של שדה תעופה אמיתי. סף התרגשות עולה.
טיסה קצרה של 50 דקות לקפדוקיה, הנוף מהחלון עוצר נשימה. יש לי דמעה בזווית העין? כנראה התגעגעתי. מאד.

קפדוקיה – כדור פורח

אחת האטרקציות הכי פופולאריות בקפדוקיה היא כמובן ריחוף בכדור פורח מעל קפדוקיה.
כל בוקר עולים מאות כדורים פורחים לאוויר בהרכבים שונים, מטיסה זוגית ועד לטיסה של 16 אנשים, בכדורים פורחים.
העלות כמובן משתנה ביחס לכמות האנשים בטיסה.
באתר הזה תוכלו לבדוק סוכנויות שונות ועלויות של טיסה בכדור פורח:
kapadokyadabalonturu.net

דרך נוספת היא להזמין טיסה בכדור פורח דרך המלון. זה חוסך קצת זמן וכאב ראש. המלון יתאם עבורכם הכל, והאיסוף יהיה כמובן מהמלון. נח ופשוט.

לרשימת חמשת המלונות הכי שווים בקפדוקיה, בכולם שירותי תיאום טיסה בכדור פורח, לחצו כאן.

חוויית הטיסה

בארבע בבוקר התעוררתי בהתרגשות, לפני השעון המעורר. בחוץ עוד היה חשוך, אך עיניי נצצו מהתרגשות (ואולי גם קצת מעייפות) וזינקתי החוצה מהמיטה. נפגשנו בלובי בחמש, שם כבר חיכה לנו המיניבוס. נסיעה קצרה הביאה אותנו לנקודה ממנה ממריאים- שדה רחב ידיים, קרוב לעמק והפארק הלאומי Goreme.

החלק הראשון בחוויה מרגש מאד- ניפוח הבלון באמצעות אש. בשלב זה הכדורים הפורחים נמצאים על צדם והמפעילים מנפחים אותם. האש מאירה את הכדורים באור חם ובוהק, והמראה די מקסים.

כשהבלון מלא ומנופח, עולים לאוויר!
אני הייתי בטיסה של 8 אנשים, בכל "תא" בבסיס הבלון יש מקום לשני אנשים. המפעיל (הטייס) נמצא באמצע, מסביר איפה אנחנו ומה רואים.
העלייה הייתה חלקה ומרגשת, לא מפחידה בכלל, איטית ויציבה.

אט-אט הקסם מקיף אותנו. כדורים פורחים בשלל צבעים מקיפים אותנו, כמו ריקוד יפהפה בשמיים. הנוף מרגש, והעיניים מנסות לקלוט הכל, לספוג את היופי, למסגר אותו בזיכרון.

דמדומי הבוקר מתחילים לצבוע את השמיים בצבעי הקשת. הכדורים הפורחים בצבעם המבהיק בולטים אל מול צבעי השמיים הרכים והלב משתולל בהתרגשות.
אנו טסים גבוה והאדמה רחוקה, ואז יורדים המוך בין הסלעים, עוברים בין הזקיפים והלב מחסיר פעימה. האוזן מתרגלת לרעש האש הבוערת ולוקחת אותנו מעלה.

אור גדול מאיר הכל

כשאנו מגיעים ללב פארק גורמה היפהפה (Göreme National Park) – השמש נותנת את שואו חייה, עולה מן הסלעים וצובעת את העמק בזהב.
כולנו זוהרים באורה.

אחרי כשעתיים של טיסה- מגיע החלק האחרון ואנו מתקדמים לעבר העיירה.
בדרך אנו עוברים מעל נקודת התצפית, במרחק נגיעה מעשרות התיירים שצופים משם על מופע הכדורים הפורחים.
הם מנופפים לנו לשלום, מצלמים את המחזה המרהיב, ואז אנחנו זוכים למבט על – על העיירה המדהימה הזו, והלב שוב מחסיר פעימה.

אחרי הנחיתה, המפעילים משכיבים את הבלון על צדו ושואבים ממנו את האוויר, מחזה יפה ועצוב.
כל משתתף מקבל תעודה, מדליה ופרח בטקס קצרצר וכייפי.

אני מבטיחה לעצמי שזו לא הפעם האחרונה שאטוס בכדור פורח, ושאעשה זאת לפחות פעם אחת נוספת בחיים כאן, בקפדוקיה.